#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. 1 אלו דברים הובאו בסוגיתנו ששלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא, והאם הלכה כמותו (רצונך השבע, גובין מן העבדים, שלישי בשני, סומא בעדות, תינוק בין הבנים, אשתי כאחד מן הבנים, פרעתי מחצה)?	"האומר כשאינו חייב לשלם רצונך השבע וטול - אינו יכול לחזור בו דבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים. <p dir=""rtl"">הלכתא גובין מן העבדים, ורב אשי אמר שהוא שלח אין גובין. </p><p dir=""rtl"">שלישי בשני כשר לעדות.</p><p dir=""rtl"">היה יודע בעדות קרקע ונסתמא - פסול (וכן לכל דיני עדות).</p><p dir=""rtl"">אמר על תינוק בין הבנים בכור הוא - נאמן כר' יהודה. </p><p dir=""rtl"">האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים - נוטלת כאחד מן הבנים. </p><p dir=""rtl"">הלוה מודה שפרע מחצה והעדים אומרים שפרע הכל - גובה מחצה מבני חורים ולא ממשועבדים.</p><p dir=""rtl"">דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הלכתא בכל הני שמעתתא כדשלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא.</p>"	בבא בתרא קכח.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. 2 האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול ונשבע, האם יכול לחזור בו ומאי קמ&quot;ל?	"בעלמא נחלקו באומר לחברו נאמן עלי אבא וכד' דלר&quot;מ יכול לחזור בו ולחכמים אינו יכול לחזור בו.<p dir=""rtl"">כאן שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא שאינו יכול לחזור בו וקמ&quot;ל דבאתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים.</p>"	בבא בתרא קכח.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. 3 האם גובים מן העבדים?	שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא הלכה גובין מן העבדים, ורב נחמן אמר אין גובין, ורב אשי תני גם בדברי רבי אבא אין גובין כדעת רב נחמן.	בבא בתרא קכח.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. 4 שלישי בשני ובראשון האם כשר לעדות ומה הדין בנכד וסבא (ומה הדין עם הבן של הנכד)?	"שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר, רבא הוסיף אף בראשון ומודה לו ר' אבא.<p dir=""rtl"">מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כמר בר רב אשי (לרש&quot;י עד סוף כל הדורות, אבל ר&quot;י בתוס' והרי&quot;ף מכשירים עם אבי אבי אביו).</p>"	בבא בתרא קכח.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. 5 היה יודע בעדות קרקע, גלימא ונסכא, ונסתמא, האם כשר ומדוע?	"שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא שפסול אפ' בקרקע, ושמואל הכשיר בקרקע דאפשר דמכוין מצרנאה, אבל גלימא לא, רב ששת אמר אפי' גלימא אפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו, אבל נסכא לא, רב פפא אמר אפי' נסכא אפשר דמכוין מדת משקלותיו.<p dir=""rtl"">כולם חוץ מר' אבא איתותבו דאיתא בברייתא להדיא דפיקח ונסתמא פסול לעדות.</p>"	בבא בתרא קכח.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח: 1 כיצד הלכה במחלוקת ר' יהודה וחכמים האם נאמן אדם לומר על בנו קטן שהוא הבכור?	שלח ליה ר' אבא לרב יוסף כר' יהודה (כפי' רבא), ור' יוחנן אמר אינו נאמן כרבנן, (לעיל קכז: שמואל הסתפק כיצד הלכה). דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי הלכה כר' אבא.	בבא בתרא קכח:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח: 2 האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים מה נוטלת וממה?	ר' אבא שלח לרב יוסף בר חמא שנוטלת כאחד מן הבנים, אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאין לאחר מכאן.	בבא בתרא קכח:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח: 3 המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידין שפרע כולו, כמה יכול לגבות וממה?	"שלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא הרי זה נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין, אבל ממשועבדין לא, דאמרי אנן אעדים סמכינן.<p dir=""rtl"">מה שחייב ר' אבא שבועה זה אפ' לר&quot;ע דסובר משיב אבדה הוי ופטור, משום שיש עדים מירתת ולא אמרינן משיב אבדה, מתקיף ליה מר בר רב אשי להיפך אפי' לרשב&quot;א דלא ס&quot;ל משיב אבדה הכי שיש עדים שמסעיים לו ודאי משיב אבדה ופטור משבועה, אבל אין הלכה כאתקפתא דמר בר רב אשי.</p>"	בבא בתרא קכח:		ח'
